זיו גרומר-עבודה באוסטרליה!

זיו גרומר-עבודה באוסטרליה!

המסע שלי
עם ה-אני ועם העולם
תאריך 6.2.2021

🌴קצת על עצמי:

בת 24 מטיילת כשנה וחצי באוסטרליה. מתעדת את המסע תוך כתיבת מדריך לנווד האוסטרלי שיכלול בתוכו סיפורים ומסקנות מצידי הדרכים כשבידי השניה לכל מקרה מחזיקה במצלמת הפילים שקיבלתי במתנה לפני צאתי למסע. אם תשאלו את האהובים שבחיי היכן אני, ככל הנראה הם יכוונו אותכם אל הים, גם אם הוא רועש ואין גלים את השקט אני תמיד מוצאת בהתחברות עם האוקינוס הגדול.

🌴למה דווקא אוסטרליה?

רגע אחד זה כל מה שהייתי צריכה..לשמוע את השם שלה, אוסטרליה . כל גופי נתקף צמרמורת וליבי דפק בחוזקה. ברגע אחד פשוט ידעתי, לשם פניי מועדות.
 

🌴איך מצאת עבודה בפעם הראשונה?

עוד בארץ, חברה קרובה שהתגוררה בעבר כשנתיים באוסטרליה הכירה ביני ובין אבי, ישראלי המתגורר במלמבימבי , עיירת היפים הסמוכה לביירון ביי. כשבבעלותו דוכן מזון פיוז’ן ים תיכוני הפועל בעיקר בירידים ובפסטיבלים.
 
🌴איך הייתה החוויה הראשונה שלך מהעבודה?

מלאה בהרמוניה! הפסטיבל הראשון שלי באוסטרליה, פסטיבל וודפורד, פסטיבל פולק. העבודה הייתה סביב השעון. הסכין ביד לאורך כל המשמרת בהיכון לכל הבא לחתוך. הצוות היה באוויר, המוזיקה הייתה מחשמלת.. הכל נע בסנכרון מופתי. החוויה של פסטיבל היא אוטופית. משתתפי הפסטיבל נכללים תחת שבט אחד למספר ימים. מספר בימים של ניתוק מחיי היום יום תוך התרכזות בנמצא. בלי שיפוטיות תוך קבלה מלאה של כל הגוונים שבני האדם מכילים בתוכם.

🌴באיזה עוד עבודות עבדת?מה הכי התחברת ולמה?

הקליק עם אבי ואורה( בעלי הדוכן) הייתה מהירה ומכאן הדרך התחילה להתבהר, הגעתי למלמבימבי ומיד ידעתי שכאן אני מתיישבת, הרגשתי שוב בבית רק שהפעם היה הוא תחת עצי האקליפטוס במרכזו של יער הגשם כשהנחל זורם לו לאיטו בכניסה לבית. לאט לאט בעזרת הקהילה הענקית והרחבה המתגוררת באזור התחלתי לעבוד בעבודות מזדמנות כמו נקיון בתים, ובייביסיטר. הימים עברו ואיתם חלפה לה חצי שנה בהם הפכתי לחלק מהקהילה וכמו בכל מקום בו מתגוררים לאורך תקופה ההצעות החלו לצוף במהרה; הכרתי זוג ישראלים בשם גדי ואביבה שבבעלותם מסעדה המגישה מאכלים פרסים, מרוקאים, עיראקים ושם עבדתי ביחד איתם כמשפחה אחת. אז אם אי פעם הגעגועים הביתה יופיעו לכו על הטאג׳ין או השווארמה בלאפה! . . .

סיפור ארוך קצר, השנתיים האחרונות בעולמנו היו סביב הקורונה. הגל הראשון הביא איתו פאניקה היסטרית שהביאה למחסור בעבודה ולחץ מצד המעסיקים. יריתי קורות חיים לכל כיוון אפשרי ובכל זאת היה קשה למצוא עבודה עד שמצאתי את חוות החליבה הממוקמת באחת מין עיירות הפנים המוקדמת על נהר המרי בגבול אוסטרליה. הייתה זו חווית החווה הראשונה שלי. חווית חווה בכללותה שונה בתכלית מכל מה שאי פעם הכרתי. לראשונה הובא לעיני השוני העצום בין סוגי האוסטרלים המתגוררים באותה היבשת. הם ממלמלים אנגלית בסלנג אוסטרלי, נוהגים בין מרעה למרעה על אופנועי בוגי ומחכים בסבלנות לשעת אחהצ בשביל מנהג הבירה בפאב המקומי. העבודה סביב הפרות אף פעם לא נגמרת. 1500 פרות, נחלבות לאיטן פעמיים ביום כשבזמן הפנוי בין לבין הבוס תמיד ימצא מה לעשות גם אם זה אומר לדחוף בעזרת קלשון את החציר אל מעבר לגדר החשמלית, לגלגל חוטי תיל ולהאכיל את העגלים. . . .

כיום אני לקראת סיומה של תקופה בת כשלושה חודשים בה עבדתי והתגוררתי בחווה הממוקמת בסמוך לאספרנס, עיירת נמל בדרום מערב אוסטרליה. חווה משפחתית העוסקת בעיקרה בגידול דגנים ובין היתר מנהלים הם חוות בקר בצפון פנים הסטייט, בתחילתו של ה great Australian dessert rd, בסופו ממוקמת אליס ספרינגס. ללא ספק זו העבודה הקשה ביותר אך המספקת ביותר בה עבדתי. כל יום לומדים משהו חדש; יומיים אחרי הגעתי עבדתי עם 1500 הכבשים שבידם שבדיוק נכנסו לסוף תקופה לידת הטלאים בה היינו צריכים לגזום את הפרווה מסביב לישבנם ‏(cracking). כמובן שמיד לאחר מכן המשכנו בהרמת גדרות תיל במספר יעדים שונים שאחד מהם כלל חוויה של שבוע בתוך המדבר באוסטרליה תחת מרדף בלתי פוסק אחרי מציאת הבקר בין שיחי המדבר. אני יוצאת מהחוויה הזאת בסיפוק אדיר ורשימת מכולת לקורות חיים כמו נהיגה על חמישה סוגים שונים של טרקטורים( ידני, אוטומטי ומסילה), עונת זריעה מלאה( חיטה, שעורה וקנולה) …כמעט מכונאית טרקטורים מוסמכת😅 ומעל הכל החוויה הבין אישית בה הרגשתי לראשונה את החשיבות שלי כחלק מהלך הרוח של החווה .

החיבור למשפחה האוסטרלית שנפלתי בחיקה לא מובן מאליו. הדאגה, האכפתיות, האוכל הטרי. הקשר האישי שהוביל לעבודה בסביבה מלאה בסתלבט צחוקים ומאה אחוז הצלחה. ואיך הבוס שלי תמיד אומר A definition of a fool ; person who will do the same mistake twice and expects different results. אל תנסו לשנות אותם; הם נושמים, אוכלים, שותים, מדברים וחולמים על החווה כל שניה ביום. הדרך היחידה היא לזרום וללמוד דרכם שאפשר להנות בכל סיטואציה אפשרית.

🌴מה הכי פחות התחברת?למה?

אני אדם של אנשים. הכסף מעולם לא היה השיקול העיקרי. חלק מהחוות רואים את המטייל בתור כוח עבודה זול ומהיר ופחות את החלק האנושי, את האדם שבו. במקומות כאלו לא נשארתי הרבה זמן, גם אם הכסף היה שווה את זה. תכלס, אין טוב ורע יש מה למדתי מכל סיטואציה.

🌴חוויה מטורפת שעברת?

אני והחברה הכי טובה שלי יצאנו למסע בדרכים של אוסטרליה בצל הקורונה. דאז כל הגבולות היו סגורים, התכנון היה שאין תכנון. סוניה או סון בשמה הפחות פורמלי היא אמנית. במהלך שהותה באוסטרליה היא פיזרה את האומנות שלה דרך ציורי קירות ופרויקטים שונים של אומנות רחוב ולכן ידענו שהטיול הולך להכיל בתוכו חיפוש אחר פרויקטים של ציור לאורך כל הדרך.. כך שלאורך 19 עשר פרויקטים הפכנו לעמי ותמי, כתמי צבע בכל מקום; באן, בבגדים ולאורך השביל. המסע התחיל דרומית לביירון ביי דרך רצועת החוף על מנת לגלוש בכמה שיותר חופים. עברנו דרך מפרצים, חופים פתוחים חלקם ידועים לכל וחלקם סודיים🤫

משם חתכנו לכיוון דרום אוסטרליה ישר אל תוך המדבר האדום שמה לראשונה הרגשנו באמת לבד בין אותם נהגי המשאיות אליהם הרמנו את סימון האצבע שאומר; דרך ארוכה עוד לפנינו. את המדבר התחלנו דרך האבן האדומה הגדולה, דרך אולרו. היה זה מעין יריעת פתיחה לקראת מסע רוחני דרך האנרגיה שבעוצמתו של הטבע הפראי. ואיך לא הדרך נסללה כחלק ממחזה הנקרא חיים הנכתב בעזרתו של היקום שתמיד מסדר את הדברים בדיוק כה רב שמצליח להפליא אותנו כל פעם מחדש אם אנחנו באמת מקשיבים לרצונות הפנימיים שלנו. את מסע החברות חוצה היבשת שלנו סיימנו עם משפחה לכל החיים. מלאות בסיפורים של טירוף דרך עשרות זוגות עיניים בהם נתקלנו במקומות שכוחי האל בצידי הדרכים. למדנו מהי חברות, קשר נכון מהו, נאמנות, אומץ ואהבה מהמקום הפשוט, האמיתי והאותנטי. בתכלס אפשר לסכם את זה בזוג חברות שיכולות להזרק בכל מקום, להסתכל קדימה אל האופק ולהנות מכל רגע בעזרת צחוק אמיתי ומוזיקה מטריפת חושים.

🌴מה הטיפים שלך למציאת עבודה?

א.) לשים לב לגבול היכולת שלנו. חיפוש עבודה שמתאימה לנו תקצר את רשימת האופציות ותעשה סדר בבלאגן. לא כל עבודה מתאימה לכל אחד. חלק מהעבודות דורשות כוח פיזי, חלקן דורשות התחייבות לאורך זמן ובחלקן תצטרכו להתמודד עם הלבד.

ב.) תפרסמו או יותר נכון תייחצנו את הפרופיל שלכם בכל פלטפורמה אפשרית( קבוצות בפייסבוק, גאמטרי, job seeker וכו). אל תחכו לצלצול הגואל, צאו מנקודת הנחה שאתם הם אלה שמחפשים את המעסיק.

ג.) קורות חיים- ברורים, קצרים ומדוייקים. תרשמו את הדברים שמבליטים את האישיות והיכולות שלכם. לפעמים לא צריך נסיון רב כדי לקבל עבודה, האוסטרלים מאפשרים למידה בחווה תוך כדי העבודה לאנשים חייכנים בעלי מוטיבציה גבוה ללמוד ולעבוד קשה. תמיד תזכרו לרענן את קורות החיים מעבודה לעבודה.

ד.) תתחילו מקטן. לא כובשים את העולם ביום אחד. אנחנו לומדים מכל עבודה גם אם זה אומר לדעת איך להבדיל בין מפתח ברגים למברגה. ככל שתרכוש יותר נסיון יהיה בידכם את האפשרות לדרוש תנאים שכר ומחייה גבוהים יותר בעבודה הבאה אליה תגישו מועמדות.

ה.) בלי לחץ! תורידו מעצמכם צפיות. תזכרו שבעלי החוות/ המעסיקים יודעים שאת הידע שברשותם הם רכשו לאורך כל חייהם בזמן שאנחנו רק הרגע הגענו. תלמדו את העבודה בסבלנות כלפי עצמכם.

ו.) תהנו מהחוויה! איפה עוד בחיים תמצאו את עצמכם יושבים בטרקטור כשמאחורי משתרכת מזרעה עם שלוש נגררות באורך של 10 מטרים ואתם הם אלו שצריכים לתפעל אותה.

🌴מה לדעתך חשוב לפני טיסה לצרכי עבודה לאוסטרליה?

רכב! הכל מתחיל ברכב! האומנם כהוצאה ראשונית היא לכל הנראה הכבדה ביותר שתיהיה לכם באוסטרליה אך המשתלמת ביותר . רכישה של רכב= עצמאות, תנועתיות, זמינות. ברגע שיהיה בידכם רכב כל האופציות יעמדו בפניכם. מעסיקים רואים את אותם מרכיבים של עצמאות, תנועתיות וזמינות כחלק בלתי נפרד מתנאי העסקה ובנוסף תוכלו לפרסם את קורות החיים בכל מחוז אליו תרצו להגיע. ** חשוב לזכור- לא לרכוש רכב לפני שראיתם אותו, בדקתם תקינות לבד או אצל מוסך והרגשתי בטוחים מספיק בכדי שתרכוש אותו. אל תמהרו עם הקנייה כיוון שהרכב שתקנו לכל הנראה יהיה החבר הכי טוב שלכם לתקופה הקצרה או הקרובה העומדת בפתח.

🌴מה היית עושה אחרת?

כלום.. אני חושבת שהחיים הם סנכרון שלנו עם העולם. התפקיד שלנו הוא להסתכל על כל סיטואציה מהמצד וללמוד ממנה את הטוב ביותר עלינו ועל הסובבים אותנו.

🤠המלצות זהב?

🌻תהיו עצמכם. רק אז תדעו שכל הסובב אותכם הוא המתאים לכם ואך ורק לכם.

🌻תנשמו את הרגע. תכילו את הכאן ועכשיו. תחיו את הנצח בכל רגע ורגע בדרך.

🌻חבקו את כל הבא ליד.

🌻תפתחו אל העולם והוא בחזרה יביא איתו מתנות דרך אנשים מאוד מיוחדים אותם תפגשו.

🌻תאהבו את הדרך שלכם, היא המיוחדת לכם. תפרגנו לעצמכם בבחירות הטובות ותלמדו להבא מהפחות.

🌻טיפ מתוך נסיון אישי- ברגעים שהבלבול עולה ועוטף את הגוף והנפש בתחושת כבדות קשה תעצרו את הכל, תעצרו את המרדף הבלתי פוסק אל היעד הבא. המקום הוא לא המשנה כיוון שבכל מקום תוכלו למצוא את האני שלכם. תמצאו לכם מקום נוח לשבת בו. תבחרו לכם מנגינה, יכולה היא להיות גם מנגינת השקט של הרוח ולבסוף האזינו עמוק לרצונות ולמהווים שלכם. זהו שיעור חשוב בהקשבה לפעימות הלב.

אין לי ספק שמטיילים עתידיים עוד יודו לכם על המילה הטובה שלכם, הטיפ החשוב והעזרה:)

אז למה אתם מחכים??מה הסיפור שלך??

צור קשר

זיו גרומר-עבודה באוסטרליה!
5/5