פיג'י- סיפור דרך של האחים המטיילים שחר וזהר רוזנשטוק

איי פיג'י- סיפור דרך של האחים המטיילים שחר וזהר רוזנשטוק

18 ימים בפיג'י בחודש דצמבר, 2 אחים שטיילו ביחד 🙂
הגענו לפיג'י אחרי 3 חודשים בניו זילנד במטרה לנוח, "איי היאסווה" סיפקו מענה לזה, "טבאוני'' הייתה קצת פחות לבטן גב אלא יותר להספיק לסרוק את האי. לא הספקנו באמת לראות את האי המרכזי, אבל שמענו דברים טובים על "פסיפיק הרבור", "קורל קוסט", "לטוקה''. הפיג'יאנים הם עם שמח, ומאוד מתרגשים לשמוע שאתם ישראלים, רק אל תצפו להנחות בגלל זה, הם לא פראיירים בכל הקשור לכסף.

🌏כללי:

🌞מזג אוויר:
פיג'י מחולקת ל-2 עונות, העונה היבשה (אפריל-אוקטובר) והעונה הרטובה (אוקטובר-אפריל). אבל, היא מדינה טרופית, אז תמיד יש לסיכוי לגשם ולחום.
חוץ מזה, המזג אוויר מתחלק על גבי האיים, בצד המזרחי (איזור סובה ומזרחה לאי טבאוני), יורד הרבה יותר גשם מהצד המערבי (נאדי, ומערבה לקבוצות האיים ממנוקה ויאסווה), המקומיים מכנים את האיזור הזה "The Burning West". אנחנו טיילנו בדצמבר, ומתוך 3 שבועות היו לנו 3 ימים של גשם (שלא באמת הפריעו).

🌞מים:
קראנו הרבה המלצות על לקנות מים מינרלים ולא לשתות מהברז, זה אולי רלוונטי לנאדי, שם המים לא נקיים, אבל בשאר האיים היו מים נקיים שאפשר למלא את הבקבוקים.

🌞כסף:
1.7 שקל = 1 דולר פיג'יאני.
משכנו כסף בכספומט, לוקחים עמלה של 10 דולר פיג'יאני. העדפנו לשלם במזומן כי בכל פיג'י מוסיפים עמלה בין 3-5% לתשלום באשראי (בלי קשר לעמלות של הבנק). יצא לנו ל-18 ימים לשנינו ביחד 3,000 דולר אמריקאי.

🌞כרטיס סים:
קנינו סים וודאפון בשדה תעופה, אבל רוב המקומיים משתמשים בדיג'יסל. בדיעבד אם יש זמן עדיף להסתובב בעיר ולקנות שם כי זה זול משמעותית. קנינו כרטיס אחד עם 20 ג'יגה (פתחנו נתב אלחוטי).
יש וייפי בחלק מהמקומות בהם ישנו, חלקם היו בתשלום. בכל מקרה האינטרנט בסים היה יותר מהיר.

🌞אוכל:
לא יצא לנו לאכול יותר מידי אוכל מקומי, אבל אלו הדברים שכן אכלנו:
קסאווה– שורש מקומי, מחליף לרוב את התפוח אדמה, עם מרקם קצת שונה וקצת יותר מתוק.
טארו– עוד שורש מקומי נפוץ.
דגים ופירות ים– לא מחובבי הז'אנר, אבל יש שם הרבה דגים טריים.

🌞קאווה:
משקה מקומי מסורתי, נפוץ בפיג'י והסביבה. מוכן משורש הקאווה, לא אלכוהולי אבל אם שותים מספיק זה מנמלל את הפה, מרגישים עייפות ו"ראש טוב". בכל ערב יש טקס קאווה, יושבים במעגל, שרים ושותים.

🌞אוטובוסים:
יצא לנו לסוע באוטובוס כמה פעמים, קונים כרטיס נסיעה ב-5 דולר שמספיק לכמה נסיעות.

🌞שנורקל:
מומלץ מאוד לקנות שנורקל מראש! יוצא יותר משתלם מלהשכיר כל פעם ויש מקומות מהממים לשנרקל בהם.

🌞בולה פאס:
מעבר חופשי על המעבורת בין האיים.
בדיעבד- אולי הבולה פאס לא משתלם, זה תלוי בכמות המעברים, שווה לבדוק מול הריזורטים שמזמינים כמה עולה הסעה לאי הבא.
המעבורת יוצאת כל יום ב-8 וחצי בבוקר נמל דנורו בנאדי, וחוזרת ב-18:00. יש שאטלים בלוך חזור לחלונות.

😎סיפור דרך😎

🌏נאדי:

👈🏾טסנו מכרייסטצרץ ניו זילנד לנאדי (טיסה ישירה), ונחתנו בערב, הזמנו מראש מקום בבמבו והם דאגו לאסוף אותנו מהשדה תעופה.
יש שם המון מטיילים צעירים, יש מכולת במרחק הליכה שזול לקנות בה דברים. יש שירותי כביסה זולים (3 דולר פיג'יאני לקילו כביסה) שפתוחים 24/7, הצוות מאוד נחמד ועוזר, והאוכל טוב.

👈🏾יש בבמבו חדר אחסון שאפשר להשאיר בו ציוד במקום להסחב, ומכיוון שנאדי שימשה לנו כתחנת מעבר, השתמשנו בו (שמענו הרבה על ניסיונות לרמות תיירים במוקדי מידע, אבל הרגשנו בנוח להתייעץ עם המוקד מידע בבמבו כי לא נראה לנו שהם יסתכנו בלסכן את השם הטוב שלהם).

👈🏾התייעצנו עם הבחורה בדלפק מידע, והיא הציעה דילים ממש מעניינים, אבל רצינו ללכת למקומות שישראלים שהיו בפיג'י המליצו עליהם, לכן סגרנו דרכה רק את הבולה פאס ב-630 דולר פיג'יאני לאחד לעשרה ימים, את הריזורטים הזמנו לבד דרך הוסטל וורלד.

👈🏾לפני שעזבנו את נאדי הסתובבנו בעיר, יש שם שוק גדול וחנויות מקומיות. אפשר אפילו למצוא שם מצלמה לצלילות (חיקוי לחיקוי של גו פרו אבל יצא טוב בסוף). נחמד להסתובב שם כמה שעות. נסענו לשם באוטובוס, שיש מבמבו כל חצי שעה. ממרכז העיר לקחנו אוטובוס לשדה תעופה.

קצת להבין את מיקומי האיים והשמות

🌏טבאוני:

👈🏾מנאדי טסנו לטבאוני, עקרונית יש מעבורת שהיא זולה משמעותית, אבל היא יוצאת מסובה (4 שעות נסיעה מנאדי), והמעבורת לוקחת 14 שעות מסובה עד לטבאוני. החלטנו להוציא יותר כסף ולנצל את הזמן שלנו בפיג'י לא על מעבורת.

👈🏾בטבאוני ישנו במראבו (אותה המשפחה שמחזיקה את במבו). היינו שם 4 לילות. גם שם הגיעו לאסוף אותנו מהשדה תעופה. בערב הראשון הלכנו לחוף ים שקרוב למלון, אבל זה לא מומלץ- החופים בטבאוני מלאים באלמוגים מתים שממש חותכים. יש גם חופים חוליים אבל לא הצלחנו להבין איפה הם משיחות עם המקומיים.

👈🏾ביום הראשון הלכנו ללבנה ולמפלי בומה, יש סיורים מאורגנים דרך המלון אבל יצא יותר זול להזמין מונית לכל היום עם עוד זוג שרצה לעשות את אותו המסלול.

👈🏾לבנה זה הכפר שממנו יוצאים להליכה מישורית של 10 ק"מ הלוך חזור, לא חובה נעלי הליכה ואפילו מומלץ שורש כי יש נהר עמוק וארוך שחוצים בדרך. מומלץ גם להביא בגד ים כי בקצה יש מפל ובריכת מים טבעית. צריך לשלם בכניסה למסלול הליכה 35 דולר פיג'יאני לאדם, הכסף הולך לכפר.

👈🏾אחרי המסלול הזה המשכנו למפלי בומה, 3 מפלים שגם בהם אפשר לשחות, המפל הראשון הוא 10 דקות הליכה מהכניסה והאחרון הוא שעה וחצי, בתכנון המקורי תכננו להגיע עד לאחרון אבל החלטנו להשאר בראשון ולשחות שם. גם הכניסה למפלי בומה עלתה 30 דולר פיג'יאני לאדם.

👈🏾סגרנו צלילות דרך "טבאוני אושן ספורטס", אם לוקחים 2 ימים של צלילות (2 צלילות בכל יום), זה 275 דולר פיג'יאני לאדם ליום צלילות.
הם אספו אותנו מהמלון ב-7 בבוקר, ולקחו אותנו על סירה עד הריינבו ריף, צלילות מדהימות! יש שם אלמוגים רכים וקשים צבעוניים ברמות, המוני דגים, כרישים וצבי ים.

👈🏾חוץ מהצלילות הם מספקים גם ארוחת עשר קלילה בין הצלילות. הצוות מקצועי ממש וזו הייתה חוויה מעולה. המועדון צלילה מוציא יחד עם הצוללים משנרקלים, צלילות הכרות וכו.

👈🏾ביום האחרון בטבאוני סגרנו מונית דרך המלון ונסענו לקו הזמן הבינלאומי – קו הפרדה דמיוני בין היום לאתמול. ואחרי זה נסענו למגלשת המים הטבעית שנמצאת ממש ליד, יש שם המון ילדים מקומיים שמתגלשים שם וזה באמת כיף! אחר כך חזרנו למלון, שסיפק לנו חדר להתרענן בו לפני הטיסה חזרה לנאדי.

ריינבו ריף...מקום מדהים

🌏איי היאסווה:

👈🏾הגענו חזרה לנאדי בערב וחזרנו לבמבו, יצאנו ב-7 בבוקר אחרי בשאטל מהמלון למעבורת ל- איי היאסווה. משיחות עם המקומיים הבנו שעדיף להתחיל באי הכי רחוק ולאט לאט להתקרב.

👈🏾התחלנו מ-2 לילות "בסאנרייז לאגון הומסטיי" – המקום הכי זול שישנו בו, מקום מאוד בסיסי (מקלחות קרות, חשמל רק לכמה שעות בבוקר ובערב, דורמס פתוח, אוכל בסיסי יותר), היו בו מעט אנשים והייתה אווירה מאוד משפחתית. החוף עצמו מהמם, וחייב לקום לזריחות! הן מדהימות. יש בקצה השני של האי את החוף שבו צולם הסרט בלו לגון, זה 20 דקות הליכה כדי להגיע לחוף והוא מדהים, גם לבטן גב וגם לשנרקל. יש לא רחוק מהחוף ריזורט נוסף שיש בו מסעדה וקיוסק. הבולה פאס לא עזר לנו כדי לעבור "מסאנרייז לאגון" כי הם מוציאים את הסירה פעם אחת וזה לדרך חזרה לנאדי, כשהיינו צריכים להתרחק עוד, אז הם לקחו 20 דולר לאדם כדי לקחת אותנו לריזורט הבא.

👈🏾המשכנו ל-2 לילות "בבלו לאגון ריזורט", ריזורט מאוד יוקרתי, היו בו הרבה משפחות וזוגות בירח דבש ופחות צעירים (אולי כי זה יצא על תקופת החגים). האוכל מדהים ומגוון, מקלחות חמות וחוף מהמם. היה וייפי חינם באזורים הציבוריים (בר, מסעדה, בריכה).

👈🏾יש מסלולים על האי שאפשר לטייל בהם, מומלץ לעלות להר לראות את הנוף, משהו כמו 20 דקות עלייה להר הנמוך מבין השניים. אם יוצאים לטייל מהריזורט והולכים ימינה, יש בריכה טבעית שנראית ממש מזמינה, לא יצא לנו להגיע אליה.

👈🏾מקבלים שם שנורקלים וסנפירים בחינם ויש שם דייב שופ(לא יצא לנו לצלול), ויש מתנפחים במים ומלא פעילויות חינמיות לאורך היום. בנוסף יש סיורים מאורגנים מהריזורט, אנחנו יצאנו לסיור למערות שהיה ממש נחמד ועלה 89 דולר לאדם.

👈🏾אחרי הבלו לאגון המשכנו ל-2 לילות "במאנטה ריי איילנד ריזורט", מקום שהיו בו הרבה יותר צעירים. הוא הרבה יותר בסיסי מהבלו לאגון, אבל גם בו יש פעילויות חינמיות כמו מופע ריקוד באש. אומנם לא היו מאנטות כשהיינו שם (לא העונה, לפי מה שהבנו הן שם באיזור יוני), אבל העולם התת ימי שם מטורף, אלפי דגים בכל הסוגים והצבעים, כוכבי ים כחולים ועוד, רק להזהר מהזרם- הוא חזק מאוד. אפשר לשכור שם שנורקל וסנפירים במחיר של 25 דולר למשך כל השהייה בריזורט. גם שם היה מועדון צלילה, אבל לא צללנו שם.

👈🏾סיימנו את המסע בין האיים ב-3 לילות "באוקטופוס ריזורט", שמבחינת הרמה היה באותה רמה יוקרתית של הבלו לאגון, אבל הרגיש הרבה יותר משפחתי ופחות מנוכר מהבלו לאגון. אפשר לשכור שם שנורקל וסנפירים בחינם ויש שם המון אלמוגים יפים ממש על החוף, ממש כיף לשנרקל שם. גם שם יש מועדון צלילה אבל שוב לא צללנו. יש שם פינות ישיבה כיפיות, האוכל מעולה ואפשר לצאת לסיורים. יש שביל מהריזורט לכפר, משהו כמו רבע שעה הליכה כדי להגיע. הגענו בשישי לערב מקה – ערב עם ריקודים ושירה תרבותיים מקומיים, וכל ארוחת ערב הייתה בסגנון שונה.

👈🏾הערות על הריזורטים: בכולם יש אטקרציות חינמיות לאורך היום וכל ערב. בנוסף, בכולם חוץ מהסאנרייז, חייב לקנות חבילה של אוכל שעולה בין 100-120 דולר פיג'יאני ליום.

Blue Lagoon

חזרנו לבמבו (נאדי) לעוד לילה, ויום אחרי נסענו באוטובוס "לביץ' האוס" בקורל קוסט, כי הטיסה שלנו הייתה מסובה. באיזור של הקורל קוסט והפסיפיק הרבור יש רפטינג, צלילות עם כרישים, רכיבה על סוסים ועוד שלל אטרקציות (שלא יצא לנו לנסות). בילינו את היום במלון על החוף.

בוקר אחרי לקחנו אוטובוס לשדה תעופה בסובה. בתחנה המרכזית שאלנו איך להגיע לשדה תעופה אז כיוונו אותנו לנאדי בהתחלה כי זה השדה תעופה הגדול, אז אם אתם טסים מסובה תהיו בטוחים שמכוונים אתכם לשדה הנכון 🙂

זהו,מקווים שהצלחנו לעזור קצת :)) מוזמנים לשאול שאלות בשמחה:

 Shahar Rosenstock

Zohar Rosenstock

ועוד קצת...

מדריכים נוספים (טיפים להזמנת טיסות,רשימות ציוד,ביטוחים וכו'), שיעזרו לכם באתר נמצאים ב- "10 טיפים שכל מטייל חייב לדעת"- בקישור.

*ההקשר ל- 10 הטיפים הוא לאוסטרליה, אבל רלוונטי לכל מטייל באשר הוא מטייל.

חסר לכם משהו?חושבים שיש מידע נוסף שיוכל לעזור ל- "נחיתה רכה"??או סתם הצעות לשיפור?נשמח לשמוע!!

מוזמנים להוסיף בתגובות או "ליצור קשר" כדי לשדרג את החוויה של כולנו סביב העולם!! 🙂